סטנט בלב

באיזה מצבים מכניסים סטנט ללב?

הכנסת סטנט ללב- לעורקים הכליליים נעשית במצבים רפואיים שונים הקשורים לחסימה או היצרות של כלי הדם בלב. בין המצבים העיקריים:

• מחלת לב כלילית (CAD): מצב שבו עורקים כליליים (העורקים המספקים דם ללב) הופכים צרים או חסומים עקב הצטברות פלאק, טרשת עורקים (רובד שומני).

• תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס): כאבים בחזה הנגרמים עקב זרימת דם מופחתת ללב.

• אוטם שריר הלב (התקף לב( : מצב חירום שבו יש חסימה מלאה של עורק כלילי, המובילה לנזק לשריר הלב.

• היצרות חוזרת של כלי דם: לאחר צנתור לב או ניתוח מעקפים, לעיתים יש צורך בהכנסת סטנט כדי למנוע היצרות חוזרת.

מה חשיבות הכנסת סטנט ללב?

הכנסת סטנט ללב היא הליך מציל חיים שמשפר את זרימת הדם ללב ומונע סיבוכים חמורים. חשיבותו של הסטנט בעורקי הלב מתבטאת במספר היבטים:

• שיפור זרימת הדם של הלב: הסטנט מרחיב את העורק החסום בלב ומאפשר זרימת דם תקינה ללב.

• מניעת התקפי לב: על ידי פתיחת עורקים חסומים המספקים דם ללב, הסטנט מפחית את הסיכון להתקפי לב.

• הקלה על תסמינים: מטופלים הסובלים מתעוקת חזה חווים הקלה משמעותית בכאבים ובתסמינים אחרים לאחר ההליך. הכירורגי של צנתור עם הכנסת סטנט לעורקים המספקים דם ללב.

• שיפור איכות חיים: מטופלים רבים חוזרים לשגרת חיים תקינה לאחר הכנסת הסטנט לעורק הלב החסום.

ייעוץ רפואי על ידי קרדיולוג מצנתר החלטה על הכנסת סטנט?

ייעוץ רפואי אצל קרדיולוג מצנתר בנוגע להחלטה על ביצוע צנתור עם הכנסת סטנט הוא תהליך מקיף הכולל הערכה מדוקדקת של מצבו הרפואי של המטופל. הקרדיולוג יבחן את ההיסטוריה הרפואית, התסמינים הנוכחיים (כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה או עייפות מוגברת), ואת תוצאות הבדיקות הקודמות, כגון אק"ג, אקו לב, מבחן מאמץ או CT כלילי. אם יש חשד להיצרות או חסימה בעורקים הכליליים, הקרדיולוג עשוי להמליץ על צנתור אבחנתי (צנתור כלילי) כדי להעריך את חומרת החסימה.

קרדיולוג מצנתר הוא הרופא המומחה האחראי על אבחון, טיפול ומניעה של מחלות לב וכלי דם, ובפרט על ביצוע צנתורי לב והכנסת סטנטים. תפקידו של הקרדיולוג בהליך זה הוא מרכזי, והוא כולל מספר שלבים חשובים, החל מאבחון הבעיה, דרך הטיפול הפעיל ועד למעקב ארוך הטווח לאחר ההליך.

אבחון רפואי לפני הכנסת סטנט

השלב הראשון בתהליך הוא אבחון החסימות בעורקים הכליליים, שתפקידם לספק דם עשיר בחמצן לשריר הלב. הקרדיולוג מבצע צנתור אבחנתי, המכונה גם צנתור כלילי, שבו מוזרק חומר ניגוד דרך צנתר (צינורית דקה) המוחדר לעורק באזור המפשעה או הזרוע. חומר הניגוד מאפשר לראות את העורקים הכליליים בצילום רנטגן ולזהות היצרויות או חסימות. על סמך הממצאים, הקרדיולוג מחליט האם יש צורך בהכנסת סטנט.

הליך להכנסת הסטנט

אם מתגלה חסימה משמעותית בעורק, הקרדיולוג המבצע צנתור טיפולי. במהלך ההליך, הוא מחדיר סטנט, שהוא רשת מתכתית זעירה, אל תוך העורק החסום. הסטנט מוכנס בצורתו הסגורה על גבי בלון, וכאשר הוא מגיע למיקום הרצוי, הבלון מנופח כדי להרחיב את הסטנט ולהצמיד אותו לדפנות העורק. לאחר מכן, הבלון מוצא מהגוף, והסטנט נשאר במקומו כדי לשמור על העורק פתוח ולאפשר זרימת דם תקינה. כיום, רוב הסטנטים, מצופים בתרופה (Drug-Eluting Stents), המונעים צמיחה מחודשת של רקמה בתוך העורק שעלולה לגרום להיצרות חוזרת.

מעקב רפואי על ידי קרדיולוג מצנתר

לאחר הצנתור והכנסת הסטנט ללב, הקרדיולוג המצנתר אחראי על מעקב רפואי אחר מצבו של המטופל. זה כולל בדיקות תקופתיות כדי לוודא שהסטנט מתפקד כראוי ושהעורק נותר פתוח. המעקב עשוי לכלול בדיקות דם, אק"ג, מבחני מאמץ ולעיתים גם צנתורים חוזרים. בנוסף, הקרדיולוג מפקח על הטיפול התרופתי שהמטופל מקבל, הכולל תרופות נוגדות קרישה כדי למנוע היווצרות קרישי דם סביב הסטנט. הקרדיולוג גם מסביר את חשיבות הנטילה הסדירה של התרופות שנקבעו, כמו אספירין וסטטינים, כדי לשמור על בריאות הלב ולמנוע אירועים לבביים חוזרים.

כיצד מכניסים סטנט לעורקי הלב

הכנסת סטנט ללב נעשית במהלך הליך רפואי הנקרא צנתור לב. צנתור לב הוא הליך רפואי המשמש לאבחון וטיפול בבעיות בעורקים הכליליים בלב. במהלך הצנתור בלב, הקרדיולוג יכול להכניס סטנט כדי לפתוח עורק חסום. ההליך נעשה בהרדמה מקומית ולרוב אינו כרוך בכאב משמעותי. לאחר צנתור, המטופל נשאר להשגחה למספר שעות או ימים, בהתאם למצבו.

השלבים העיקריים של ההליך הכנסת הסטנט ללב:

• הרדמה מקומית: המטופל מקבל הרדמה מקומית באזור המפשעה או הזרוע, שם יוחדר הקטטר.

• החדרת קטטר: רופא קרדיולוג מומחה לצנתורים, מחדיר צינורית דקה (קטטר) לתוך כלי דם במפשעה או בזרוע.

• ניווט לעורק הכלילי: הקטטר מובל דרך כלי הדם עד לעורק הכלילי החסום בלב, תוך שימוש בהדמיה רנטגנית.

• הרחבת העורק: בלון קטן בקצה הקטטר מנופח כדי להרחיב את העורק החסום.

• הכנסת הסטנט : הקרדיולוג המצנתר מכניס את הסטנט דרך הקטטר כדי להציב אותו במקום החסימה בכלי הדם בלב. לאחר מכן, הבלון מנופח שוב כדי להרחיב את הסטנט, שמתרחב ונצמד לדפנות העורק הכלילי.

• הוצאת הקטטר: לאחר השלמת הליך הצנתור להכנסת סטנט לעורקי הלב על ידי קרדיולוג מצנתר, הקטטר מוצא מהגוף.

היכן נערכת פעולת הכנסת הסטנט ללב?

פעולת הכנסת הסטנט ללב נערכת בחדר צנתורים בבית חולים. חדר הצנתורים מצויד בציוד מתקדם, כולל מכשירי הדמיה רנטגנית, המאפשרים לקרדיולוג המצנתר לראות את כלי הדם ולהנחות את הקטטר לעבר העורק החסום בלב. הצוות הרפואי כולל קרדיולוגים, אחים ואנשי צוות מיומנים המלווים את ההליך.

מרום מרכז רפואי לב וכלי דם, יעוץ קרדיולוגי, לפני צנתור והכנסת סטנט ללב

במרום מרכז רפואי קרדיולוגי מרפאה ליעוץ קרדיולוגי ויעוץ לפני צנתור. פרופסור פול פפר הוא קרדיולוג מומחה בעל שם עולמי, המתמחה בצנתורי לב והשתלת סטנטים, צנתורי TAVI והחלפת מסתמים באמצעות צנתור, פרופסור פפר ידוע במיומנותו הגבוהה ובניסיון הרב שלו בביצוע צנתורים מורכבים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להצלת חיי מטופלים. עבודתו תרמה משמעותית לקידום תחום הקרדיולוגיה והוא נחשב לאחד מהרופאים המובילים בעולם בתחומו. פרופסור פול פפר הינו רופא קרדיולוג בכיר בבית חולים שיבא ומנהל את היחדה למחלות מבניות וצנתורים.

ייעוציים קרדיולוגים על ידי רופאים קרדיולוגים במכון הלב במרום מרכז רפואי קרדיולוגי

 עובדים איתנו רופאים קרדיולוגים מומחים עם ניסיון רב, והתמחות ספציפית הנותנים ייעוציים קרדיולוגים. הרופאים הקרדיולוגים שלנו מומחים בתחומים שונים של מחלות לב: טרשת העורקים, קרדיולוגים מומחים בתחום הפרעות קצב לב, בתחום המסתמים, בתחום מחלות שריר הלב, מצנתרים כולל טאבי, בתחום בריאות לב האישה, קרדיולוגים לילדים, ללב העובר ועוד.

בדיקות לב במכון הלב

במרום מרכז רפואי קרדיולוגי נערכות מגוון בדיקות קרדיולוגיות באמצעות מכשור רפואי משוכלל הכוללת בדיקות אקו לב, אקו לב במאמץ, ארגומוטריה, הולטר לב, הולטר לחץ דם, אולטרסאונד עורקי צוואר. את הבדיקות הלב עורכים טכנולוגיות/ים רפואיים מיומנים העוברים הכשרה ייחודית לביצוע הבדיקה. הם מבצעים את הבדיקות במיומנות ובמקצועיות רבה. רופאים קרדיולוגים מומחים בתחום מפענחים את תשובות הבדיקה. אנו משתדלים לתת שרות אדיב יחס אישי ומתאמים את התורים בזמינות גבוהה ובהתאמה לנוחות הנבדקים.