טרשת העורקים היא מחלה הגורמת להיצרות של העורקים הכליליים המספקים דם ללב. עורקים שנחסמו פעם אחת נוטים להיצרות חוזרת ונשנית. באמצעים החדשניים לפתיחת העורק (צנתור) אנו מטפלים רק בחלק מהבעיה ויש להתמודד לאורך זמן עם ה"אויב" - הישנות טרשת העורקים. 
 

לשם כך מומלץ לשנות בצורה משמעותית את אורך החיים ולאמץ הרגלים חדשים, שיפחיתו את הסיכוי להישנות טרשת העורקים כגון:

• הפסקת עישון מוחלטת
• פעילות גופנית
• תזונה נכונה
• טיפול בתרופות
 
בדרך כלל יזדקק החולה או המטופל, לטיפול קבוע בשתיים עד ארבע תרופות. יש להדגיש כי הטיפול בתרופות יעיל ביותר מבחינת השפעתו על מניעת מוות או אירועי לב נוספים. בדרך כלל תהיה יעילות הטיפול התרופתי גבוהה מיעילות פתיחה מכנית של עורק מוצר באמצעות בלון או תומכן (צנתור).

​

התרופות הייעודיות לטיפול

• אספירין מפחית את יצירת קרישי הדם

• נוגדי טסיות הדם ניתנים לאחר צנתור טיפולי או אוטם שריר הלב לדוגמא פלביקס, ברלינטה או אפיאנט

• סטטין מפחית את רמת הכולסטרול ה"רע" LDL

• חוסם הקולטן ביתא של מערכת האדרנלין לדוגמא קרדילוק או נורמיטן, מאט את קצב הלב וידוע כתרופה מאריכת חיי חולים שלקו באוטם שריר הלב או הלוקים באי-ספיקת לב

• מעכבי אנזים המהפך (מעכבי ACE) לדוגמא טריטס או אנלדקס או חוסם הקולטן לרנין (ARB) לדוגמא לוסרדקס או דיובאן .מונעים אירועים כליליים ומפחיתים את התמותה, בעיקר של חולים שלקו באוטם שריר הלב ובהפרעה בתפקוד הלב

 

נטילת תרופות כדרך קבע יכולה להרתיע לפעמים חולים, אך כדאי לדעת שאפשר כיום לטפל במגוון תרופות שאין להן השפעות לוואי, אם כי לעתים נדרשים כמה ניסיונות עד להשגת המטרה

​

מעקב רפואי

מעקב שגרתי
מתבצע בתדירות משתנה: בשנה הראשונה לאחר אירוע קרדיאלי,  מדי מספר חודשים ולאחר מכן פעם בשנה עד שנתיים. במהלך הביקור השגרתי תתבצע הערכה תפקודית, לבדיקת הצורך בתרופות, התאמת מינונים  מעבר  על תוצאות בדיקות הדם כגון  רמת הכולסטרול הרע LDL ,רמת הסוכר ובדיקות נוספות לפי הצורך כגון אק"ג, אקו לב ומבחן מאמץ.

על המטופל להיוועץ ברופא המשפחה בכל פעם שחל שינוי ביכולת התפקודית או כשמופיעים סימנים גופניים חדשים.

מתי צריך לפנות בדחיפות לחדר מיון?

• כאשר יש חשש להתקף לב

• זמן שווה הצלת שריר הלב

• כאב או לחץ בחזה: רוב התקפי הלב מלווים בתחושת כאב או לחץ חד במרכז או בצד השמאלי של החזה. תחושה זו נמשכת לרוב יותר ממספר דקות או חולפת וחוזרת ועשויה להיות מאופיינת בתחושות לחץ, כיווץ, מעיכה, מלאות, צריבה, שריפה או כאב.

• כאב או חוסר נוחות בחלק העליון של הגוף: מעל הטבור או מתחת לאף 

 

סימנים לפני התקף לב
התקף לב עשוי להיות מלווה בתחושת כאב או חוסר נוחות בזרוע או שתי הזרועות, בכתפיים, בצוואר, בלסת, בין השכמות  או בחלק העליון של הבטן/הגב, לעתים יש תחושה של צרבת או
קוצר נשימה ותסמינים של לחץ בחזה. קוצר נשימה עשוי להיות מורגש גם בעת מנוחה או  פעילות גופנית מתונה. בהרבה מאוד מהמקרים החולה שטוף זיעה קרה. לפעמים מתווספים תסמינים אחרים כמו בחילה, הקאה, סחרחורת וחולשה.

חשוב לדעת כי לא כל התקפי הלב מתחילים מתסמינים פתאומיים של לחץ בחזה, כפי שמודגם בסרטים ותכניות טלוויזיה שונות והתסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם. גם אצל אותו אדם, התקפי לב חוזרים עשויים להתבטא בתסמינים שונים.
 
בשנים האחרונות מושם דגש  על השוני בתסמינים של התקפי לב בין גברים לנשים, כשבקרב נשים מלווה התופעה לרוב בקוצר נשימה, בחילות או הקאות וכאב בגב או בחלק האחורי של הלסת. השוני בתסמינים בין המינים מוביל בחלק מהמקרים לכך שנשים עם סימנים מחשידים להתקף לב אינן מזוהות.

​

כאשר יש חשש להתקף לב יש להזמין אמבולנס שיאפשר מתן טיפול מיידי ומציל חיים עוד בדרך לבית החולים.