top of page
shutterstock_267784448 (Large).jpg

גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם

בעיות קרדיולוגיות שכיחות

נושאים כללים בקרדיולוגיה

כיצד גורמי הסיכון משפיעים על התפתחות מחלות לב וכלי דם?

המצבים הרפואיים המגבירים את הסיכון ללקות בטרשת עורקים וביתר שיבושים במשק השומנים בדם שעלולים לגרום למחלות לב וכלי דם, נחלקים לגורמי סיכון הניתנים לשינוי, המושפעים מגורמים סביבתיים ומהרגלי חיים, ולגורמי סיכון שלא ניתן לשנותם, כמו תכונות תורשתיות ותופעות הורמונליות. כל אחד מגורמי הסיכון מגביר את האפשרות ללקות בטרשת עורקים ובמחלות לב וכלי דם, ואצל מרבית החולים קיים יותר מגורם סיכון אחד. כך למשל, אדם מעשן הסובל מהשמנה ומרמת שומנים גבוהה בדם ואינו מקפיד על ביצוע פעילות גופנית, מגביר באופן מובהק את סיכוייו ללקות בטרשת עורקים. כך גם אדם החולה בסוכרת מסוג 2 ואינו מקפיד על תזונה נכונה או שסובל מיתר לחץ דם לא מטופל מעלה את הסיכון שלו לחלות במחלות לב וכלי דם בצורה ניכרת. הפחתת גורמי הסיכון או מניעתם ושמירה על מאזן השומנים בגוף כבר מגיל צעיר, מפחיתות באופן דרמטי את תחלואת כלי הדם והלב ואת הסיכון ללקות בטרשת עורקים

גורמי סיכון למחלות לב

מה הם גורמי סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם שאינם ניתנים לשינוי?

גורמי הסיכון שאינם ניתנים לשינוי המגבירים את הסיכון ללקות בטרשת עורקים הם:

  • מין – שכיחות המחלה מוגברת אצל גברים לעומת נשים.

  • גיל – גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 בעלי סיכון גבוה יותר לחלות.

  • תורשה ותכונות גנטיות מולדות – סיפור משפחתי, הכולל מחלת לב או כלי דם אצל קרוב   משפחה מדרגה

ראשונה (אבא או אח שחלו בגיל צעיר מ-55 או אם או אחות שחלו בגיל צעיר מ-65), מעלה את הסיכון.

מה ההבדלים בין המינים והקשר שלהם לרמות השומנים בדם לטרשת עורקים ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם?

מחקרים שונים העלו נתונים מעניינים לגבי מחלות לב והחשיפה לגורמי סיכון לטרשת עורקים בקרב נשים דווקא. השכיחות של טרשת עורקים בקרב נשים עולה עם סיום תקופת הפוריות. עם הירידה ברמת ההורמון הנשי אסטרוגן יורדת גם רמת הכולסטרול HDL. במקביל חלה עלייה בכולסטרול LDL ואיתה גובר הסיכון לפתח מחלת לב כלילית. בעבר עלתה הסברה כי מתן אסטרוגן לנשים עם סיום תקופת הפוריות יוכל לפתור את הבעיה, אולם מחקר מקיף גילה כי טיפול הורמונלי חלופי המכיל אסטרוגן מעלה במעט את הסיכון לתחלואת הלב. מחלת לב כלילית היא גורם התמותה השכיח ביותר בקרב נשים (כמו אצל גברים) והיא נובעת מטרשת עורקים. הסיכון של אישה לחלות במחלת לב גדול פי שלושה מהסיכון שלה ללקות בסרטן השד. מחקרים מצביעים על כך שאירוע הלב הראשון אצל אישה מתרחש בממוצע סביב שנות השבעים לחייה, כעשר שנים מאוחר יותר מהממוצע בגברים. ממצאי סקר שנערך בארץ ונקרא "תסמונת כלילית חדה בישראל" מראים כי נשים סבלו מאירועי לב קשים יותר מגברים, והן גם אושפזו לזמן ארוך יותר בשל בעיות לב וסבלו משיעור גבוה יותר של אשפוזים נוספים בהמשך. עוד נמצא כי נשים סובלות יותר מהתסמונת המטבולית, שהיא גורם סיכון לטרשת עורקים. ממצא סטטיסטי נוסף הוא שחולות לב הן בדרך כלל מבוגרות יותר מחולי לב, ולכן הן גם לוקות יותר מחולים גברים במחלות נוספות. כמו כן הן שורדות פחות מגברים התקפי לב והליכים שמבוצעים לאחריהם, כמו צנתור או ניתוח מעקפים. תסמיני מחלת הלב הכלילית מהן סובלות נשים, שונים לעתים מהתסמינים המופיעים אצל גברים. נמצא כי קוצר נשימה ניכר או עייפות קשה בעקבות מאמצים קלים עשויים להיות אצל נשים סימנים מבשרי מחלה, נוסף על התלונות האופייניות הרגילות.

 

מה הם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם הניתנים לשינוי?

במקרים רבים טרשת עורקים והפרעות במשק השומנים בדם נגרמות כתוצאה מהרגלי חיים לא בריאים. גורמי הסיכון הקשורים בהרגלים לקויים הם תולדה של אורח חיים, שכפי שפיתחנו אותו כך אנחנו יכולים לשלוט בשינויו.

 

כיצד עישון מהווה כגורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם?

העשן הנפלט בעת בעירת הסיגריה מכיל מאות חומרים מחמצנים ורעילים שבזמן העישון נספגים למחזור הדם, ובהם מתכות כמו עופרת, ניקל וקדמיום. כשהם נמצאים בתוך מחזור הדם, החומרים האלה נאגרים בדופנות כלי הדם, מעבים אותן ומצרים את קוטר העורקים. הם גם מאיצים מאוד את דלדולם של רכיבים תזונתיים חשובים בגוף ואת תהליך שקיעתם של שומנים אל דופנות כלי הדם והצטברות רובד טרשתי עליהן. הצרת העורק משבשת את זרימת הדם בו ומצב זה של טרשת עורקים עלול להוביל לחסימת העורק למעבר דם אל איברי מטרה ולשבץ מוחי או להתקף לב. עישון משפיע גם על גורמי סיכון אחרים המעורבים בהתפתחות טרשת עורקים כמו סוכרת. עישון הוא גורם סיכון מרכזי למחלות כלי דם ולב, ומגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב עד פי שישה. כ-45 אחוז ממחלות הלב האיסכמיות אצל צעירים נגרמות מעישון, והוא אחראי לכשליש ממקרי המוות כתוצאה ממחלת לב. למעשנים יש רמות גבוהות של כולסטרול LDL מחומצן ורמות נמוכות של כולסטרול HDL, והסיכון שהם ימותו ממחלת לב איסכמית וממוות פתאומי גבוה פי שניים-שלושה מזה של בני גילם שאינם מעשנים. כשהוא מתווסף לגורמי סיכון אחרים, כמו דיסליפידמיה ויתר לחץ דם, העישון מגביר עוד יותר את הסיכון ללקות במחלות לב. הסיכון עולה ככל שמעשנים תקופה ארוכה יותר וככל שכמות הסיגריות גדולה יותר, אך גם עישון של סיגריות בודדות ביום מגביר את הסיכון להתקפי לב. גם מעשנים פסיביים נמצאים ברמת סיכון מוגברת למחלות לב וכלי דם. כך נמצא כי שיעור התחלואה ממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים הוא גבוה בכ-25 אחוז מזה של אנשים שבני זוגם אינם מעשנים. ידוע גם ששילוב של עישון עם נטילת גלולות למניעת היריון מגביר את קרישיות הדם ומעלה את הסיכון ללקות באוטם שריר הלב ובשבץ מוחי, גם כאשר מדובר בנשים צעירות.

 

פעילות גופנית- כגורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם

היעדר פעילות גופנית הוא גורם סיכון לטרשת עורקים ומאיים ישירות על הלב. פעילות גופנית מתונה מפחיתה בכ-20 אחוז את התמותה הכוללת ובכ-40-20 אחוז את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם.

 

כיצד השמנה מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם?

המזון מספק את האנרגיה הדרושה לתפקוד הגוף, אך אם מצטברים עודפי אנרגיה ביחס לצורכי הגוף, הם נאגרים בו בצורת שומן כעתודת אנרגיה ליום סגריר. תהליך זה, הפרעה במאזן האנרגטי של הגוף, נקרא השמנה. השמנה מערבת אגירת כמות עודפת של רקמת שומן ושיבוש בחילוף החומרים התקין, ומביאה לכך שתאי השומן יגדלו ויתרבו. השמנה שדרגתה מהווה סיכון בריאותי המכביד על התהליכים ועל הפעולות בגוף ופוגע בהם נקראת השמנת יתר. תרבות השפע בעולם המערבי המודרני מעודדת צריכת מזון מהיר, מעובד ושומני, ומטפחת שהות ממושכת בחוסר מאמץ גופני מול מסכי טלוויזיה ומחשבים. אורח חיים יושבני זה הביא לשגשוג ההשמנה ולהכרזה עליה כעל מגפת המאה ה-21 בעולם המערבי. עודף משקל והשמנה כרוכים ברמת כולסטרול גבוהה, ברמת טריגליצרידים גבוהה, בהתפתחות מוקדמת של מחלות לב וכלי דם, ביתר לחץ דם ובהופעת סוכרת. דרגת ההשמנה נקבעת לפי מדד מסת הגוף הקרוי BMI=Body Mass Index, שאת ערכיו מחשבים לפי הנוסחה,  BMI = (משקל בקילוגרמים) חלקי (גובה במטרים בריבוע). מסת הגוף הרצויה היא BMI שערכיו נעים בטווח 25-19. אדם בעל עודף משקל ייחשב מי שערכי ה-BMI שלו הם בין 25 ל-30. השמנה מוגדרת כ-BMI של 30 ומעלה, אך די בערכי BMI הגבוהים מ-25 כדי להזדקק לדיאטה קפדנית ולהפחתה במשקל. אדם שערך ה- BMIשלו הוא 32 ומעלה מצוי בסיכון הגבוה פי שישה לחלות במחלת לב מאשר אדם שה-BMIשלו מצוי בטווח התקין. דרך נוספת להעריך את הסיכון להשמנה היא באמצעות מדידת היקף המותניים, כאשר הערך הרצוי הוא פחות מ-102 ס"מ אצל גברים ופחות מ-88 ס"מ אצל נשים. ידוע כי אנשים שמנים שכמות השומן בבטנם גדולה מזו שבירכיים נמצאים בסיכון גדול יותר ללקות במחלות לב וכלי דם לעומת אנשים שמנים בעלי עודף שומן בירכיים ובעכוז. עודף שומן בטני קשור גם בלחץ דם גבוה ובסוכרת. נמצא כי כ-30-20 אחוז ממקרי התמותה ממחלות לב וכלי דם בעולם המערבי נגרמים בשל הצטברות שומן בטני.

 

כיצד תזונה לקויה מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם?

לתזונה לקויה השפעה מובהקת על תהליך היצרות העורקים וחסימתם ועל בריאות כלי הדם והלב. בכבד נוצרת כל כמות הכולסטרול הנחוצה לנו, ופרט לה כאמור אין לגוף כל צורך לקבל כולסטרול נוסף ממקורות חיצוניים. תזונה עשירה בחומצות שומן רוויות, בשומן טראנס (המצוי בעיקר במרגרינה) ובכולסטרול מעלה את רמת הכולסטרול הכללי ואת רמת הכולסטרול LDL בדם ולכן השפעתה הרסנית.

 

כיצד תנגודת לאינסולין משפיעה על התפתחות מחלות לב וכלי דם?

תנגודת לאינסולין היא תסמונת הפוגעת במטבוליזם של משק הסוכרים, השומנים והחלבונים בגוף. למעשה, זוהי תחילתה של מחלת הסוכרת ויש המכנים את ההפרעה סוכרת סמויה. ההורמון אינסולין, המיוצר בתאי הבטא שבלבלב, אחראי לכניסת הסוכרים ממחזור הדם אל התאים לצורך הפקת האנרגיה בגופנו. באופן רגיל הגוף מייצר כמות אינסולין המתאימה למשקל גוף מסוים, אך מסיבות שונות, ובהן עלייה במשקל הגוף מעל הרצוי, כמות האינסולין אינה מספיקה עוד, כאשר האינסולין אינו מצליח לגרום לקולטנים שלו בדופן התא להגיב אליו ואינו נקשר אליהם. במצב זה הוא אינו ממלא את תפקידו המקורי ולא מאפשר לסוכר גלוקוז להיכנס דרך קרום התא אל תאי המטרה (תאי השריר, הכבד והשומן) ולהיספג בהם כפי שהיה צריך לקרות במצב הרגיל. מאחר שריכוז נורמלי של אינסולין לא משיג את התוצאה הרצויה, והסוכר נשאר ברמות גבוהות בדם במקום להיכנס לתאים, מנסה הלבלב בתגובה לפצות על החסר ומפריש כמות גבוהה יותר של אינסולין כתגבורת לביצוע המשימה של העברת הגלוקוז לתאים. אלא שגם הגברת המאמצים להפרשת ריכוז גבוה של אינסולין אינה מצליחה להוביל לתוצאה הרצויה בגוף שפיתח תנגודת לאינסולין. תחת זאת מוביל התהליך לכך שבדם ייוותרו בה בעת רמה גבוהה מדי של סוכר גלוקוז ורמה גבוהה מדי של אינסולין. מצב זה קרוי פראינסולינמיה. דרישת הגוף להפרשת עוד ועוד אינסולין מייצרת גירוי מתמיד של תאי הבטא בלבלב. הגירוי התובעני עלול להוביל בסופו של דבר להתשה של הלבלב. בהיותו תשוש, הלבלב אינו מסוגל יותר לייצר ולהפריש אינסולין. תהליך התשת הלבלב בהדרגה, לפעמים עד חוסר תפקוד, עלול לגרום לעלייה מסוכנת ברמת הסוכר בדם ובכך להוות למעשה את השלב הראשון במחלת סוכרת מסוג 2. נמצא כי תנגודת לאינסולין מגבירה באופן מובהק את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.

 

התסמונת המטבולית- כיצד התסמונת המטבולית מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם?​

התסמונת המטבולית ידועה גם כתסמונתX והיא מוגדרת כצירוף של כמה כשלים מטבוליים שיחד מהווים גורם סיכון כבד-משקל למחלות לב וכלי דם. ארגוני הבריאות בעולם הכירו בה כגורם סיכון משמעותי למחלות אלו הניתן למניעה. הכשלים המטבוליים המרכיבים את התסמונת הם השמנה בטנית, תנגודת לאינסולין, הפרעה בפרופיל השומנים, יתר לחץ דם, קרישיות יתר, ערכי גלוקוז גבוהים, רמה מוגברת של CRP וכבד שומני. התסמונת המטבולית כנאמר במשפט "השלם מסוכן יותר מסך חלקיו". כל אחד מהגורמים המרכיבים את התסמונת המטבולית מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כאשר כול הגורמים מופיעים במשולב – הסיכון גדל עוד יותר. מחקרים מצאו כי אנשים הסובלים מהתסמונת המטבולית מצויים בסיכון כפול מזה של אנשים בריאים ללקות בהתקף לב ובאירועים מוחיים. מספר הסובלים מהתסמונת המטבולית גדל מדי שנה, בעיקר בעקבות השמנת יתר והיעדר פעילות גופנית. כיום מוערך כי רבע מהאוכלוסייה לוקה בה, ושכיחותה של התסמונת המטבולית והשפעתה על מחלות לב וכלי דם עולה עם הגיל.

 

ניתן לקבוע את נוכחותה של התסמונת המטבולית כשמתקיימים שלושה מבין התנאים הבאים:

  • השמנה בטנית.

  • לחץ דם מעל 130/85 מ"מ כספית.

  • רמת סוכר בצום מעל 100 מ"ג/ד"ל.

  • רמת טריגליצרידים מעל 150 מ"ג/ד"ל.

  •   ערכים נמוכים של כולסטרול HDL – מתחת ל-40 מ"ג/ד"ל אצל גברים ומתחת ל-50 מ"ג/ד"ל אצל נשים. 

 

כיצד הכבד השומני- מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם?

תופעת הכבד השומני ידועה כארבעה עשורים, אולם בשנים האחרונות היא זוכה להכרה מחודשת לאחר שהתברר כי היא מהווה את מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי (ועלולה להסתיים בשחמת ובסרטן הכבד). חולי הכבד השומני נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתח מחלות לב וכלי דם. כבד שומני מאופיין בהצטברות חורגת של שומן בתאי הכבד. הצטברות זו נגרמת כאשר מסיבות שונות כמות השומן הנאגרת בכבד עולה על כמות השומן המופרשת ממנו. סוג השומן העיקרי המצטבר בכבד הוא טריגליצרידים, אולם לעתים עשוי להצטבר בו גם כולסטרול. הכבד השומני קשור ישירות בהשמנה ובמחלות נלוות כמו סוכרת מסוג 2. מחקרים מצאו כי שכיחות ההפרעה עומדת על 30-20 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. אצל בעלי משקל עודף עולה שכיחותה ל-90-50 אחוז (בהתאמה לשיעור העודף במשקל). למעשה, תופעת הכבד השומני מתחילה מתנגודת לאינסולין. התנגודת מביאה לעלייה ברמת פירוק השומן ברקמות ולשחרור חומצות שומן חופשיות אל הכבד. הכבד קולט את השומן הזורם אליו, אולם הוא אינו עומד בקצב הנדרש של הפרשה מקבילה של השומן בחזרה אל הדם ואל רקמת השומן. נוסף על כך, במצב של תנגודת לאינסולין גם הכבד עצמו מייצר כמויות מוגברות של שומן, מה שמעצים את כמויות השומן המצטברות בו. בשלב הבא מתחמצנים בכבד עודפי חומצות השומן החופשיות ונוצרת בו דלקת. הטיפול בהפרעת הכבד השומני מתמקד בתזונה מאוזנת ובריאה, בהורדה במשקל ובביצוע פעילות גופנית. אלה מפחיתים את התנגודת לאינסולין ואת רמות השומנים בדם, ובתוך כך מסייעים לכבד להחלים. לעתים יש צורך גם בטיפול תרופתי (סטטין).

 

סוכרת- כגורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם

מחלת הסוכרת היא הפרעה בחילוף החומרים בגוף המשקפת מצב של חסר באינסולין או פגיעה בפעילותו, ליקוי המוביל לעודף גלוקוז בדם ונקרא היפרגליקמיה. הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת הוא טרשת עורקים. סוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים במקומות שונים בגוף, ובין היתר עלולה לגרום נזקים לכליות ולעיניים, ולהביא לפגיעה בעצבים, להיחלשות התחושות בקצות הגפיים ולתחושת נמלול. היא גם מגבירה מאוד את הסיכון למחלות לב ולאירועים לבביים. מחלות לב וכלי דם לא רק שכיחות יותר בחולי סוכרת מאשר בשאר האוכלוסייה, אלא שהן גם קשות יותר ואף עלולות להופיע בגיל צעיר יותר. נמצא כי 85-75 אחוז מחולי סוכרת מסוג 2 נפטרים כתוצאה ממחלות לב וכלי דם. גם שיעור התמותה ושיעור הסיבוכים לאחר התקף לב גבוהים יותר באופן משמעותי בקרב חולי סוכרת. סוכרת מושפעת מתורשה ומגורמים סביבתיים בעלי השפעה רבה, הכוללים תזונה בלתי מאוזנת עשירה בסוכרים ובשומן רווי, השמנת יתר והיעדר פעילות גופנית.

 

מחלת הסוכרת נחלקת לשני סוגים עיקריים:

•   סוכרת מסוג 1 – מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת בטעות את תאי הבטא בלבלב וגורמת להרס שלהם. ההרס לא מאפשר ייצור והפרשה של אינסולין, וכתוצאה מכך נותרת בדם רמה גבוהה של סוכר שאינו מצליח להיספג בתאים.

•   סוכרת מסוג 2 – המחלה השכיחה יותר, שהיא תוצאה של תנגודת לאינסולין ושל פגיעה בייצור האינסולין ובהפרשתו על ידי תאי הבטא בלבלב.

  

יתר לחץ דם- כגורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם

טרשת עורקים ויתר לחץ דם הם תופעות המעצימות זו את זו ומקיימות יחסי גומלין והשפעה הדדית. כשם שבמקרים רבים התעבות הרובד הטרשתי בדופנות העורקים והצרתם מקשות על זרימת הדם התקינה ומשפיעות על העלאת לחץ הדם לערך הגבוה מהרגיל, כך גם יכול להתרחש תהליך הפוך: יתר לחץ דם בלתי מטופל עלול להאיץ תהליכים טרשתיים ולהקשות על זרימת הדם בעורקים. לעתים קשה לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ושתי ההפרעות, טרשת עורקים ויתר לחץ דם, מייצרות מעגליות מחזורית. אצל מי שסובל מההפרעות במשך שנים, יכולים להיווצר שיבושים מהותיים באספקת הדם לרקמות השונות. במקרים קיצוניים של הפרעה בזרימת הדם לרקמות כתוצאה משילוב בין יתר לחץ דם לטרשת עורקים, נוצרים קרישי דם מקומיים החוסמים את זרימת הדם לחלקי הגוף. חסימת זרימת דם לאזורים מסוימים עלולה לגרום למוות של תאים כלומר לנמק מקומי. בדרך כלל אין צורך לקבוע מה גורם ללחץ הדם, אלא לטפל בו בקפידה. אולם ידוע כי לאורח החיים תפקיד משמעותי בהפרעה של לחץ דם גבוה. צריכת יתר של מלח, השמנה ובעיקר השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית ותזונה עתירה בשומנים משפיעים באופן מובהק על לחץ הדם ומביאים לעלייתו. גם עישון, הפרזה בצריכת אלכוהול ומתח נפשי הם גורמי סיכון להתפתחות ההפרעה. לחץ דם גבוה מגביר מאוד את שיעור אירועי המוח וטרשת העורקים. נמצא כי טיפול ביתר לחץ דם הכולל הפסקת עישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה ונטילת תרופות לאיזון המחלה מפחית את התחלואה והתמותה מאירועים מוחיים ב-45 אחוז ומאירועי לב בכ-15 אחוז. השכיחות של יתר לחץ דם אמנם עולה עם הגיל, אולם הקפדה על אורח חיים בריא תסייע בשמירה על ערכי לחץ דם תקינים ומאוזנים.

 

מצבי דחק נפשיים וחברתיים- כגורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם

בעת מצבי לחץ, כשהגוף של האדם מרגיש סכנה או איום ודרושה לו אנרגיה מוגברת כדי להתמודד עמם. בעת מצב לחץ מופרש באופן מוגבר ההורמון אדרנלין, בתהליך שמקורו בהתנהגות האדם הקדמון ובתגובת "הילחם או ברח". שחרור האדרנלין לדם מעלה את רמת הסוכר בדם ואת לחץ הדם, משפיע על הכבד לייצר גלוקוז ועל רקמות השומן להתפרק בקצב מואץ, ומגביר את קצב פעימות הלב ומהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

 

מרום- מרכז רפואי קרדיולוגי- לטיפול במחלות לב וכלי דם

מרום מרכז רפואי קרדיולוגי קיים משנת 1997,המרכז הרפואי שייך לד"ר סילבר חיים קרדיולוג מומחה ובעל ניסיון רב. במרכז צוות רופאים קרדיולוגים מומחים ומובילים, החולקים את הניסיון, הידע והמומחיות לאבחון וטיפול בתחום הקרדיולוגי. במרום מרכז רפואי קרדיולוגי, רופאים קרדיולוגים, מומחים ומקצועיים, בדיקות אבחון קרדיולוגיות באמצעות מכשור רפואי מתקדם. המרכז הרפואי  משלב מקצועיות יחס אישי והקשבה, הופכים את מרום למרכז רפואי  קרדיולוגי ייחודי. למרום מרכז רפואי קרדיולוגי- תפיסה רפואית מתקדמת, ההופכת את הביקור הקרדיולוגי לחוויה רפואית מקצועית, בטוחה ומכבדת. במרום מרכז רפואי קרדיולוגי, נערכות בדיקות לב הכוללות: אקו רגיל, אקו לב במאמץ, ארגומטריה- בדיקת לב במאמץ, אולטרה סאונד עורקי צוואר, הולטר קצב לב והולטר לחץ דם, שרות ייחודי נוסף הינו קרדיוצ'ק לגילוי מוקדם ומניעה של מחלת טרשת העורקים. במרכז רפואי מרום ניתנים יעוצים קרדיולוגיים, מעקב וטיפול ונערכות בדיקות רפואיות בתחומים: אבחון כאבים או לחצים בחזה והפרעות קצב, מניעת מחלות לב וכלי דם, אבחון מוקדם של טרשת עורקים, יעוץ ואבחון לאחר אירועי לב, חולי אי-ספיקת לב, יעוץ ואבחון לפני צנתור, יעוץ ואבחון בבעיות במסתמי הלב, יעוץ קרדיולוגי לילדים, יעוץ ואבחון פרפור פרוזדורים.

 
bottom of page