<
 
קטגוריות
כתבות נוספות

מתי להפנות את המטופל היציב לצנתור לב ומתי לצנתור טיפולי

צנתור לב היא פעולה פולשנית המאפשרת אבחנה של מחלת לב כלילית , בעזרת הבדיקה ניתן לבדוק האם קימות הצרויות בעורקי הלב. יש להפנות נבדקים יציבים לצנתור לב-


[if !supportLists]1. כאשר קימת תעוקת חזה אופיינית או תסמינים מקבילים הפוגעת באיכות החיים ועמידה לטיפול תרופתי מיטבי.

[if !supportLists]2. כאשר בבדיקות לב בלתי פולשניות קיים חשד לאיסכמיה משמעותית בשיעור הגדול מ 10% מחדר שמאל.

[if !supportLists]3. לצורך אבחנה של מחלת לב כלילית כאשר לאניתן להגיע לאבחנה באמצעות בדיקות לב לא פולשניות.


יתרונות: הבדיקה מאפשרת זיהוי של הצרויות משמעותיות בעורקי הלב , ובמידת הצורך ניתן בהמשך לבצע פתיחה מלעורית של ההצרות באמצעות תומכן (STENT). הבדיקה מאפשרת לנבא את התפתחות והסיכון של המחלה הכלילית ( PROGNOSIS ). חסרונות: זוהי בדיקה פולשנית , הכרוכה באשפוז ולעיתים כרוכה בסיבוכים. התוויות לצנתור טיפולי בנבדק היציב ( שאינו לוקה באירוע כלילי חד): צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים מומלצים בשני מצבים עיקריים: 1. כאשר הפעולה תפחית את התחלואה או התמותה ממחלת הלב.

2. כאשר הפעולה צפויה לשפר באופן מהותי את איכות החיים. מצבים בהם הפעולה תפחית את התחלואה או התמותה ממחלת לב: 1. הצרות של למעלה מ 50% בעורק הכלילי הראשי Left Main (LM)

2. הצרות של למעלה מ 50% באזור הקריבני של העורק השמאלי היורד LAD

3. כאשר יש מחלה בשנים או שלושה עורקים כליליים וקימת ירידה בתפקוד חדר שמאל 4. כאשר מוכחת איסכמיה באזור הגדול מ 10% של חדר שמאל 5. כאשר קיים רק עורק אחד פתוח ובו יש הצרות של למעלה מ 50% * אין לבצע צנתור טיפולי כאשר אין הצרות בעורק השמאלי היורד הקריבני (Proximal LAD) וכמות האיסכמיה קטנה מ 10% של חדר שמאל. בחולה הסובל מתסמינים תעוקתיים בכדי לשפר את איכות החיים: 1. בחולה עם הצרות למעלה מ 50% בעורק כלילי כאשר תעוקת הלב או תסמינים מקבילים עמידים לטיפול תרופתי.

2. בחולה אי ספיקת לב / קוצר נשימה כאשר הודגמה חיות או איסכמיה הגדולה מ 10% באזור העורק עם הצרות מעל 50%. * אין לבצע צנתור טיפולי כאשר אין הגבלה משמעותית באיכות החיים עם טיפול תרופתי מיטבי.