<
קטגוריות
כתבות נוספות

מניעה ואורח חיים בריא

שינוי הרגלי חיים שינוי אורחות חיים הוא אבן היסוד במניעה ראשונית של מחלת טרשת עורקים, הפרעות במשק השומנים בדם ומחלות כלי דם ולב. עדיף למנוע את המחלה טרם הופעתה מאשר לחפש דרכים לרפאה כשהיא כבר קיימת. הפסקת עישון אנשים המפסיקים לעשן נהנים מעלייה של 20-15 אחוז ברמת ערכי הכולסטרולHDL בדמם. גמילה מעישון לפני גיל 50 תביא לירידה של כ-50 אחוז בסיכון למוות ממחלת לב או מאירוע מוחי מספר אמצעי עזר הוכחו כיעילים לגמילה מעישון, ובהם תרופות מרשם (צ'מפיקס וזיבן), תחליפי ניקוטין כמו מסטיקים, מדבקות וסוכריות מציצה, וסדנאות של טיפול קבוצתי תומך לגמילה מעישון. רופא המשפחה ישמח לסייע ולהמליץ לך על הטיפול המתאים. פעילות גופנית פעילות גופנית מצמצמת באופן ניכר את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, מעכבת התפתחות של אירועי מוח ושל מחלת הסוכרת ותורמת לשיפור פרופיל שומני הדם, לאיזון לחץ הדם ולאיזון משקל הגוף. נמצא כי פעילות גופנית סדירה בקרב חולי לב מאטה את התקדמות המחלה ומפחיתה משמעותית את הסיכון לאירועי לב ואת תסמיני המחלה כמו תעוקת חזה או קוצר נשימה. מומלץ לבצע פעילות גופנית כמו הליכה מהירה, שחייה או רכיבה על אופניים במשך כחצי שעה עד שעה ברוב ימי השבוע. די בפעילות אירובית מתונה כהליכה הנערכת באופן קבוע כדי לסייע לשיפור כושר התכווצות הלב, לעלייה ברמת הכולסטרול HDLבדם ולהפחתת סך הכולסטרול והטריגליצרידים. נמצא אף כי פעילות גופנית מסייעת לשיפור תפקודה של שכבת האנדותל. באמצעות מד צעדים (פדומטר) ניתן לוודא כי רמת הפעילות המבוצעת תואמת את היעד המבוקש. רצוי להגיע ל-10,000-7,500 צעדים ביום, שהם שווי ערך לכ-60-40 דקות הליכה. לאנשים שאינם מורגלים בביצוע פעילות גופנית מומלץ להתחיל בהליכה מתונה במשך 20-10 דקות ולהאריך את הפעילות בהדרגה. דרגת מאמץ מתונה נחשבת למצב שבו חשים בדופק מואץ וניתן לדבר באופן חופשי במהלך הפעילות. בדרגת המאמץ המרבית ניכר קושי בדיבור בעת המאמץ, ורצוי לפעול בה רק במשך כרבע מזמן הפעילות ולשלב בינה לבין דרגת הפעילות המתונה. תזונה נכונה שומנים כיום ידוע כי לא רק כמות השומן שאנחנו מכניסים לגופנו היא שמשפיעה לרעה על בריאותנו, אלא גם סוג השומן שאנחנו צורכים. נמצא כי תזונה עשירה בשומנים ה"נכונים" ובירקות ופירות עשויה אפילו לסייע במניעת טרשת עורקים ותחלואת לב, ולכן עדיפה פעמים רבות על פני דיאטה דלת שומן. דיאטה זו נקראת "דיאטה ים תיכונית", שכן היא אופיינית ליושבי אגן הים התיכון. ההמלצה לאמץ אותה נעוצה במחקר שנערך באי כרתים שביוון, שבו שכיחוּת מחלות הלב היא מהנמוכות בעולם. שומנים טובים השומנים ה"טובים" שכוללת הדיאטה הים תיכונית הם שומנים מסוג חד-בלתי רווי (המצוי למשל בשמן זית, בזיתים, באבוקדו, בטחינה, באגוזי פקאן ובשקדים) ומסוג אומגה 3 (המצוי בדגים ממים עמוקים כמו מקרל, סלמון, סרדינים, טונה והליבוט, בשמן סויה, בשמן קנולה ובאגוזי מלך). נמצא כי שומנים אלה מפחיתים סממני דלקת, מעלים את רמת הכולסטרול HDL בדם ומנמיכים באופן ניכר סיכוי להישנות אוטם שריר הלב. שומנים רעים שומנים "רעים" לעומתם, הנקראים שומן רווי ושומן טראנס, עלולים להעלות את רמת הכולסטרול בדם, להגביר את תהליך הקרישה, לחסום את כלי הדם ולעורר את התהליך הדלקתי של הטרשת. לכן חשוב להימנע מצריכתם ככל האפשר. שומן רווי הוא שומן מן החי המצוי בחמאה, בגבינה שמנה ובבשר. מצבו מוצק בטמפרטורת החדר, והגוף משתמש בו כדי לייצר כולסטרול. שומן טראנס הוא שומן בלתי רווי סינתטי (שנמצא בעיקר במרגרינה), המיוצר משומן צמחי ומשולב במוצרי מזון שונים במטרה להקשותם ולהאריך את חיי המדף של המוצר. הגוף אינו יודע כיצד לנצל שומן טראנס, שתכונותיו מסוכנות אף יותר מאלה של השומן הרווי, שכן הוא לא רק מעלה את רמת הכולסטרול LDL אלא גם מפחית את רמת הכולסטרול HDL בדם. סיבים תזונתיים מרכיבי מזון אחרים שמפחיתים את הדלקת הטרשתית הם סיבים תזונתיים, פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון מסוגפלבנואידים. לפלבנואידים פעילות הנוגדת את תהליך חמצון ה-LDL ונמצא כי הם מסייעים בהורדת שיעור תחלואת הלב והתמותה ממנה. פלבנואידים נמצאים בין השאר בקליפת הענבים שמהם מכינים יין אדום ובמיץ רימונים פחמימות צריכת פחמימות פשוטות כמו אורז לבן, לחם לבן, תפוחי אדמה, פסטות וממתקים למיניהם עלולה לגרום לעלייה ברמת הסוכר בדם ולעלייה במשקל הגוף. מומלץ, לכן, לצרוך פחמימות מורכבות ומלאות (עמילן, תירס, סולת, אורז מלא, לחם מחיטה מלאה), שעיכולן קל וטוב יותר מאשר עיכולן של פחמימות פשוטות, והן מביאות רק לעלייה מתונה ואטית של רמת הסוכר בדם וגורמות לתחושת שובע ממושכת. בשר מומלץ להמעיט באכילת בשר (בעיקר בשר אדום) ולהעדיף עוף מבושל, צלוי או מאודה ללא העור. יש להימנע מאכילת אוכל מטוגן ומאכילת איברים פנימיים של בעלי חיים המכילים כמות גדולה של כולסטרול, ולהמעיט ככל האפשר בצריכת אוכל רווי שומן הנקנה ברשתות המזון המהיר (כמו המבורגרים) ובאכילת נקניקים. מלח הפחתה בצריכת מזונות משומרים ומלוחים העשירים בנתרן (מלח) חיונית, משום שמזונות עתירי נתרן יכולים להעלות את הסיכון ללקות ביתר לחץ דם ובמחלות לב וכלי דם. אלכוהול אלכוהול אינו נכלל בגורמים המסכנים את העורקים אם הוא נצרך בכמות מתונה. יתרה מזאת, צריכת אלכוהול מתונה על בסיס יומי עשויה לשפר את תפקוד הלב ולהגן מפני אוטם שריר הלב. נמצא כי כמות מדודה של אלכוהול מפחיתה את כושר ההיצמדות והאיגוּר של טסיות הדם ובכך מונעת היווצרות קרישי דם שעלולים לחסום כלי דם, ובנוסף מגנה על הגוף מפני רדיקלים חופשיים ומעלה את רמת הכולסטרול HDL בדם. מחקר מקיף מהשנים האחרונות הראה גם כי שתייה מתונה מפחיתה את התמותה הכללית ב-17 אחוז. יין אדום מכיל פלבנואידים, שכאמור מצויים בקליפת הענבים ונוגדים את חמצון ה-LDL, אלא שבשונה מבעבר, היום ידוע כי הוא לא המשקה האלכוהולי היחיד שמומלץ לשתות מדי יום בכמות קטנה, כדי לשפר את תפקודי כלי הדם והלב. מנת האלכוהול היומית המומלצת שוות ערך לגביע יין, לכוס בירה או לכוסית וודקה או ליקר. לגברים מומלצת כוסית עד שתיים ביום ולנשים עד כוסית ביום. צריכת כמות גדולה יותר של אלכוהול עלולה להביא לנזקים בריאותיים חמורים ולהתמכרות, ומעלה את הסיכון לתמותה. שוקולד גם השוקולד לא יוזכר בספר זה כגורם מזיק שיש להישמר ממנו אלא דווקא כבעל סגולות המגנות על הלב. השוקולד, שנוצר בשנת 500 לפני הספירה, ובעיקר השוקולד המריר, מכיל פלבנואידים השומרים על הגוף מפני פעילותם של הרדיקלים החופשיים, מפחיתים את הסיכון ליצירת קרישי דם ומעלים את רמת הכולסטרול HDL. לשמחת שוחרי המתוק, למען עורקים נקיים ופתוחים יותר והפחתת סיכון ללקות באירועי לב מומלץ לצרוך שוקולד בכמות קטנה של קובייה עד שתיים ביום. קפה ומה לגבי קפה? בניגוד לאמונה הרווחת על פיה הקפאין מזיק לפעולת הלב, ממחקרים אחרונים בתחום (ובעיקר מסיכום מחקר "האחים והאחיות" שנערך במשך 14 שנה בקרב 44 אלף גברים ממקצועות הרפואה ו-85 אלף נשים העובדות כאחיות), הוכח כי שיעור אירועי הלב לא עלה כתוצאה מצריכה מתונה של קפה. למעשה לא נמצא כל קשר בין צריכת קפה לאירועי לב, ואחת הסברות של החוקרים היתה כי הקשר עליו הצביעו מחקרים קודמים נבע כנראה מקשרי גומלין המקיימים ביניהם שתיית קפה מוגברת ועישון. עם זאת, אין להגזים בצריכת קפה ומומלץ לשתות לא יותר מארבע-חמש כוסות קפה ביום. חשוב לזכור כי קפאין נמצא גם בתה ובמשקה קולה. תוספי מזון מחלוקות רבות מעוררת שאלת הצורך בתוספי המזון ויעילותם. בכל מקרה, לפני נטילת תוסף מזון יש להיוועץ ברופא המטפל. במקרים מסוימים אומגה 3, שלמעשה הוא שמן דגים, עשוי להפחית את התמותה ממחלת לב כלילית ולכן מומלץ לצרוך אותו בכמות של גרם ביום או לאכול שתי מנות דג בשבוע. אצל חולי טרשת עורקים לא נמצאה תועלת במתן אומגה 3 כתרופה או כתוסף מזון. יעילותם של נוגדי החמצון, ובהם ויטמין E, ויטמין C ובטא קרוטן, במניעת התקדמות מחלת לב, לא הוכחה במחקרים ולכן אין המלצה לחולי לב לנטלם. כך גם לגבי החומר נוגד החמצון Coenzyme Q-10 שמייצר הגוף. גם חומצה פולית, ויטמין בעל חשיבות ביצירת תאי דם אדומים, בהפחתת רמת ההומוציסטאין ובמניעת מומים אצל העוּבּר, לא מומלץ ליטול כמניעה נגד טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם אם התזונה הבסיסית מאוזנת. הפחתת מצבי דחק מצבי דחק חריפים וממושכים כמתח ולחץ (סטרס), חרדה ודיכאון ידועים בהשפעתם השלילית על הלב ועל כלי הדם. אמנם חלק לא מבוטל מאירועי החיים הקשים אינו בשליטתנו, אולם ביכולתנו ללמוד לנווט ביעילות את מרבית ההתרחשויות, באמצעות שיטות חשיבה והתנהגות המסייעות להתמודד עם מצבי לחץ. בין השאר מומלץ להסתייע בשיטות הרפיה, שיטות לניהול זמן יעיל ושיטות ללימוד חשיבה חיובית, וכן לבחור בסביבת עבודה ובסביבה חברתית נעימות ולא לוחצות. נמצא גם כי למנוחה ולשינה מספקת בלילה חשיבות רבה במניעת מחלות לב. מומלץ לישון לפחות שבע שעות בלילה גם סיאסטה – מנוחת צהריים – אינה רק הנאה לשמה אלא קשורה בתמותה מופחתת ממחלת לב כלילית, ככל שמדובר באנשים בריאים. כך למשל נמצא כי תחלואת הלב פחותה ביותר בארצות לטיניות וים תיכוניות, שבהן נהוגה שינה בצהריים. צריכת ויטמין D מאחר שנמצא קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להתקפי לב (במיוחד בקרב גברים), והיות שוויטמין D לא מצוי בשפע במזון שאנחנו נוהגים לאכול, יש צורך לעתים לתגבר את צריכתו היומית כדי להשיג את ההשפעה הרצויה על הבריאות. רצוי לצרוך מאכלים המכילים ויטמין D (דגי סלמון, מקרל והרינג וכן ביצים, דגנים ומוצרי חלב) אולם ההיחשפות לשמש, שקרניה הופכות את הכולסטרול שבעור לוויטמין החיוני הזה, היא המפתח לשמירה על רמה תקינה של ויטמין D. למי שספוּן שעות רבות מול המחשב בעבודה או בבית מומלץ במיוחד להקפיד על הפסקה יומית שבה ייחשף לשמש במשך עשר דקות בין השעות 10:00 ל-15:00. לכהי עור מומלצת חשיפה ארוכה יותר. כשמדובר בשמש קופחת ובחשיפה העולה על חצי שעה, מומלץ להשתמש בקרם הגנה. חיסונים והשפעתם על הלב בעונת החורף ניכרת עלייה חדה במספר אירועי הלב, ובשנים האחרונות כבר ידוע כי המשפיעה העיקרית על המגמה הזו היא דלקת בדרכי הנשימה, המתרחשת לרוב בעונה זו. נמצא כי הן שפעת והן דלקת ריאות, שמטבען כרוכות בחום גבוה ובאספקת חמצן נמוכה בדם, עלולות לפגוע באופן קשה בתפקוד הלב. חיסון נגד שפעת מפחית את מספר האשפוזים עקב מחלות לב ומוח וכן את התמותה כתוצאה מהן מחקר מקיף שנערך בקרב יותר מ-140 אלף נבדקים העלה כי בקרב המחוסנים מפני שפעת פחת שיעור האשפוזים עקב מחלות לב ואירועי מוח בכ-20 אחוז. עוד נמצא כי בתקופת המעקב ירד שיעור התמותה הכוללת בקבוצת המחוסנים בכמחצית. מכאן עולה החשיבות שבהתחסנות מפני שפעת ומפני דלקת ריאות, לצד אימוץ הרגלים בריאים ושינוי אורחות החיים, לצורך שמירה על עורקים פתוחים והארכת תוחלת החיים.

יצירת קשר ודרכי הגעה

מרכז מרום הוא מרכז רפואי בעל צוות רופאים מומחים מובילים, החולקים את הניסיון,

הידע והמומחיות שלהם לטיפול בך.

במרכז קיים מכשור רפואי מתקדם,

משולב עם יחס אישי והקשבה.

למידע נוסף וקביעת תור לבדיקה

במרכז מרום ניתן לפנות אלינו:

מרום - שירותים רפואיים | בית "מריק",

הצומת 8 פינת דרך השרון 8 כפר סבא

טלפון: 09-7441155

פקס: 09-7440544

וואטסאפ: 054-6105269

הבהרה:

כל הכתוב באתר זה נועד לספק מידע רפואי בלבד ואינו מהווה עצה רפואית או תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך כגון רופא או כל מומחה אחר בהתאם לעניין, על בסיס אישי ופרטני. אין להסתמך על מידע המופיע באתר לשם החלטה על טיפול רפואי כלשהו והעושה כן עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית.

טלפון: 09-7441155 | פקס: 09-7440544

contact@maromdoc.co.il

  • Black Facebook Icon

© 2016 כל הזכויות שמורות למרפאת מרום | קבוצת קרדיולוגים ורופאים מומחים

עיצוב ובניית האתר iSite.co.il Solutions

אסטרטגיית שיווק Magnusmarketing.co.il

CHECK-UP!